אבל למה??? כי ככה אמרתי!

איזו תשובה מעצבנת, נכון? ילדים שומעים את התשובה הזו לעתים קרובות, אבל גם מבוגרים שומעים אותה הרבה יותר משנדמה לנו. לעתים קרובות המדינה אומרת לאנשים שאסור להם לעשות משהו (להסתובב בלי מסכה, לנסוע במהירות מסויימת, לעשות מסיבה בשעות מסויימות). במקרים האלו היא בעצם אומרת לנו בחוק “אל תעשה, כי ככה אמרתי”. אז מה בעצם ההבדל בין המדינה לבין ההורים שלנו? ומה ההבדל בין חוקי המדינה לכללים שקובעים ההורים שלנו (לכו לישון עד שעה מסויימת, רק תוכנית טלוויזיה אחת ביום)?

החוג הזה יעסוק בשאלה זו ובשאלות דומות ויבחן סוגיות אקטואליות או היסטוריות (מתקנות הקורונה ועד משפטו של סוקרטס) בראי השאלות האלו.

ננסה להבין מה הבעיה עם הגזירות של המלך פרדיננד פדהצור (חוץ מזה שהן נורא מעצבנות). נבחן האם “אנרכיסט” הוא כינוי גנאי, למה (אם בכלל) חייבים לציית לחוק והאם חובה זו מוגבלת רק למדינות דמוקרטיות. נשאל את עצמנו האם אנחנו בוחרים להיות בקבוצה של איירון מן או של קפטן אמריקה. נחשוב האם ראוי להעניש את האדם האחרון על פני כדור הארץ. נחקור מדוע לא מטילים אחריות פלילית על ילדים והאם צריך להבחין בין ילדים עם יכולות שכליות יוצאות דופן (כמוכם) לילדים אחרים.

דבר אחד בטוח. לאף אחת מהשאלות האלו התשובה לא תהיה “כי ככה אמרתי”.